פסק-דין בתיק עת"מ 48830-07-12

1.         מחלוקת בעניין חבות העותרת לתשלום יתרת חוב בגין היטל סלילת רחובות. עיקרה של המחלוקת עניינה אופן חישוב היטל הסלילה על בעלים משותפים של חלקת מקרקעין הקשורים ביניהם בהסכם שיתוף ובמיוחד מקום שבו אושרה תכנית חלוקה שטרם נרשמה. בנוסף חלוקים הצדדים בשאלות דיוניות נוספות שיפורטו להלן.

רקע

2.         עניינה של העתירה במקרקעין המצויים ברחוב השושנה 25 בבנימינה, הידועים כחלקה 5 גוש 10166 (להלן: "החלקה"). החלקה כלולה בתכנית המתאר לבנימינה ש/23א'. על פי תכנית זו יועדה החלקה לחקלאות. ביום 26/8/93 פורסמה למתן תוקף תכנית מתאר מקומית שב/מ/522 החלה על חלקה הצפון מערבי של החלקה. התוכנית שינתה את ייעודו של אותו חלק מייעוד חקלאי לאזור מגורים א' וחילקה אותו לשני מגרשים, מגרש מספר 300 ששטחו 540 מ"ר ומגרש מספר 301 ששטחו 660 מ"ר. יצוין כי רק שני המגרשים גובלים ברחוב השושנה. יתרת החלקה, שייעודה חקלאי, מצויה בעורף המגרשים ואינה גובלת ברחוב. הבעלות בחלקה מתחלקת בין מספר בעלים. בין בעלי הזכויות בחלקה נערך ביום 9/2/1999 הסכם שיתוף המחלק את זכויות החזקה בחלקה.  הסכם שיתוף זה נרשם בלשכת רישום המקרקעין ביום 27/10/1999.

3.         בשנת 1999 רכשה העותרת 780 חלקים מתוך 17097 חלקים. חלקים אלו הקנו לה על פי הסכם השיתוף זכויות במגרש 300 (להלן "המגרש") וכן שטח נוסף של 240 מ"ר מהחלק החקלאי של החלקה. מאחר ובאותה עת טרם נרשם המגרש כחלקה עצמאית בלשכת רישום המקרקעין, נרשמה העותרת כבעלים של 780/17097 חלקים מהחלקה. יצוין עוד כי מכוח התוכנית המקומית והסכם השיתוף קיבלו הבעלים השונים בחלקה היתרי בניה במגרשיהם ואין חולק כי במגרש העותרת הוקם בית מגורים.

4.         ביום 18/5/04 פורסמה למתן תוקף תוכנית ש/מק/522ז, הכוללת טבלאות הקצאה ואיזון לתוכנית ש/במ/522 הנ"ל. בהתאם לטבלאות ההקצאה, מגרש 300 הוקצה לעותרת ומגרש 301 הוקצה לבעלים האחרים בחלקה, יורשי דניאל בן ארי ז"ל.

5.         בשנת 2003 קיבלה המשיבה החלטה על סלילת רחוב השושנה. עם סיום השלב הראשון של הסלילה שלחה המשיבה לעותרת ביום 22/11/07 דרישה לתשלום אגרת סלילה (חשבון חלקי מס' 1) בסך של 24,809.16 ש"ח (נספח 1 לתשובה). בדרישה צוין כי התחשיב בוצע על פי חוק העזר לבנימינה (סלילת רחובות), התשי"א-1950. העותרת חויבה על פי אורך חזית מגרש של 18.89 מטר.

6.         עם קבלת הדרישה פנתה העותרת למשיבה בטענה כי החיוב נשוא הדרישה שגוי. לטענתה את החישוב יש לבצע לפי חלקו היחסי של כל אחד מהבעלים המשותפים בחלקה, כפי חלקיהם ולא על פי אורך חזית המגרש. המשיבה קיבלה את טענת העותרת וביום 9/3/08 הוציאה לה דרישה מתוקנת, על פיה היא חויבה על פי אורך חזית של 1.91 מטר בלבד, כלומר המשיבה חילקה את הדרישה בין הבעלים בחלקה על פי חלקיהם (נספח 2 לתשובה).

            בעקבות תיקון החיוב פנו הבעלים האחרים בחלקה אל המשיבה בטענה כי החיוב המתוקן שגוי (נספח 3 לתשובה). 

7.         אותה עת עמדה שאלת חישוב היטל הסלילה על בעלים משותפים של חלקת מקרקעין על פי חוק העזר לבנימינה (סלילת רחובות), התשי"א- 1950 לדיון בבית המשפט במסגרת עתירה שהגישו תושבים אחרים (עת"מ 464/08). לפיכך החליטה המשיבה שלא לנקוט עמדה בטענותיהם הסותרות של בעלי החלקה והמתינה לתוצאות ההליך המשפטי. חשוב לציין כי ביום 11/1/09 ניתן פסק דין שדחה את העתירה האמורה. בפסק הדין נדחתה העתירה מחמת שיהוי בהגשתה אולם בית המשפט הוסיף כי הואיל והחלקה מעולם לא חולקה, חישוב ההיטל צריך להיעשות על פי חלקו היחסי של כל אחד מבעלים מהחלקה כולה. אולם על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון (עע"מ 1330/09) והמשיבה המשיכה והמתינה עד להכרעה סופית.

8.         בינתיים, ביום 28/6/10 מכרה העותרת את זכויותיה במגרש (הסכם המכר צורף כנספח 3 לעתירה). העותרת פנתה למשיבה לתשלום חובותיה בקשר עם המגרש טרם העברת הזכויות בו, וביום 11/8/10 קיבלה אישור המופנה לרשם המקרקעין (נספח 4 לעתירה), בו צוין:

"הננו לאשר בזה, כי כל החובות החלים על הנכס המפורט מטה, שולמו במלואם למועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה עד לתאריך 31/8/2010 ואין התנגדות מצידנו לביצוע העברת בעלות/רישום משכנתא בספרי המקרקעין בקשר לנכס שפרטיו כדלהלן:

אישור זה בתוקף עד:                       31.10.2010

[...]

אישור זה אינו משחרר את בעל הנכס ו/או המחזיק בו מתשלום חוב שהיה רובץ על הנכס בזמן מתן האישור ואשר בטעות לא נתגלה ולא נדרש ע"י המועצה ולא שולם על ידו בעת מתן האישור."

9.         ביום 18/10/10 בוצעה התחשבנות נוספת בין העותרת למשיבה בגין אגרות ביוב, מים, ארנונה ופיתוח, וזאת לצורך סגירת חשבון העותרת אצל המשיבה (נספח 5 לעתירה). למחרת מסרה המשיבה לעותרת אישור העדר חובות (נספח 6 לעתירה) בו צוין, כי:

"לבקשתך הריני לאשר כי אין לכם חובות למועצה בגין הנכס ברח' השושנה 25 גוש 10166 חלקה 300 בבנימינה - גבעת עדה נכון לתאריך 20.08.2010."

            לאישור זה הוספה אותה ההסתייגות המצוינת גם בסיפה לאישור מיום 11/8/10.

10.        בינתיים נמשכו עבודות הסלילה ברחוב השושנה. ביום 19/9/10 שלחה המשיבה לעותרת דרישה לתשלום אגרת סלילה (חשבון מסכם). בדרישה חויבה העותרת בסך של 2,061 ש"ח על פי אורך חזית של 1.91 מטר (יתרה לתשלום בקיזוז החשבון החלקי ששולם בעבר) (נספח 4 לתשובה). דהיינו גם בדרישה זו חויבה העותרת על פי חלקה היחסי בחלקה ולא על פי אורך חזית המגרש שבחזקתה.

בסמוך לאחר מכן ניתן פסק דינו של  בית המשפט העליון בעע"מ 1330/09 דנון נ' המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה (ניתן ביום 27/4/11) (להלן: "עניין דנון"). בפסק דין זה אישר בית המשפט את דחיית העתירה בשל שיהוי אולם הוסיף, בהערת אגב, כי "יש הגיון" בחישוב ההיטל על פי המצב הפיזי בשטח, דהיינו על פי אורך חזית השטח המוחזק על ידי כל אחד מהבעלים.